במאי 2021 הופק פסטיבל גרפיטי באילת “רחוב שפיפון” על ידי קבוצת ג’קי בכר ראש חוצות שבו השתתפו מספר ציירים כולל אותי. הפעם בנוסף ללצייר עזרתי למפיקה למצוא את כל האמנים ולהתקשר איתם. בעלי, מקס פילנקו עבד איתי על הציור. האמנים שהשתתפו באירוע הם אחים ארז וזיו שמח (Erezoo וZivink), אביאור נאות (NaotArt), דרור פריד ,אבי טל (SPINE_B7) ואנוכי. היו עוד כמה ציירים מקומיים שהצטרפו לאירוע.

הרעיון היה להפוך את אחד החניונים המקומיים האפורים ואפילו קצת מפחידים ליצירת אומנות מקרינה אור ושמחה. כל אחד מהציירים קיבל את הקיר שלו ועבד עליו. הכל התחיל מיצירת סקיצות ונגמר בציורי גרפיטי מדהימים. הפעם אני החלטתי לעשות ציור קיר שבו תהיה אשליה של תלת ממדית אך הציור לא יהיה בסגנון ריאליסטי כמו שאני עושה בדרך כלל,אביאור צייר דמויות אנימטיביות. אחים שמח עשו עבודה מדהימה כרגיל בסגנון שלהם ואבי טל צייר את מלכת שבא.

לדעתי הפרויקט מאוד הצליח. כל אחד מהציירים יצר יצירה מאוד איכותית ויפה. עוד לפני שסיימנו פנו אלינו מספר תושבים מקומיים ובערך אותו משפט: “תודה שיצרתם את היופי הזה! שנים הלכתי מול החניון הזה וחשבתי שהוא קודר ונטוש. עכשיו יש לנו ממש תערוכה ליד הבית”. זה היה נעים ביותר לשמוע פידבק חיובי כל כך.

בשביל לראות יותר ציורי קיר וגרפיטי תלת מימד, אתם מוזמנים לבקר בגלריית ציורי תלת מימד פה.

ההגדה מתעוררת לחיים בנהריה זה היה הנושא של היצירות שלי בנהריה לקראת פסח 2021. האירוע הוזמן על ידי עריית נהרייה והופק על ידי קבוצת ” ראש חוצות וג’קי בכר”. אני ובעלי המקסים, שהוא גם השותף שלי, יצרנו מייצג מדהים – “ארמונו של פרעה מלך מצרים”. מייצג זה שימש גם בטור במה להצגה “ההגדה מתעוררת לחיים בנהריה” של תיאטרון המדיטק וגם בטור ביתן סלפי מדהים עם אשליה דו-ממדית שהופכת את כל האובייקטים האמיתיים שנמצאים בתוך הביתן לציורים.

יצרתי גם שני ציורי רצפה תלת-ממדיים בטכניקת ציור – אנאמורפוזה. הנושא של הציורים האלה, כמו שאתם יכולים לדמיין, גם הוא קשור להגדה. אם להיות יותר מדויק, הנושא של הציור הראשון הוא “מכת אַרְבֶּה”. הנושא של הציור השני היה “מכת צְפַרְדְּעִים”. שני ציורים נוצרו בטכניקת אנאמורפוזה. שימוש בטכניקת ציור זו מאפשרת לאומן ליצור אשליה של אובייקטים תל-ממדים על פני שטח דו-ממדי.

אני מאוד נהניתי ליצור גם את המייצג וגם את הציורים, אומנם הפעם יצירת המייצג איתגר אותי יותר. הסיבה לך היא שהפעם אני והבעלי היינו אמורים ליצור תפאורה בעצמנו ולא להשתמש ברהיטים ואובייקטים אחרים שנוצרו בעבר על ידי משהו אחר. האובייקטים שיצרנו באופן ידני הם שני עומדים שהותקנו בצדדים של כס מלכות של פרעה ושני עמודים נוספים קטנים יותר שגם הותקנו ליד כס המלכות. יצרנו גם פסל של חתול מצרי שחור. ציירנו על העמודים, על החתול וכמובן על כס המלכות, רצפה והקיר האחורי של הביתן.

יצירת העמודים והתקנתם הייתה הרפתקה אמיתית ! השתמשנו בצינורות תעשייתיות כל אחד באורך של כ4 מטר וקוטר של 50 סנטימטר. אובייקטים כל כך גדולים לא נכנסים אפילו באוטו מסחרי כמו ברלינגו\קנגו. הייתי אמורה להביא על הגגון של אוטו פרטי סטנדרטי שלי. הם נראו כמו משגרי טילים אמיתיים! בזמן הנסיעה שמתי לב שכמעט כל הנהגים האחרים על הכביש היו המומים כאשר ראו כזה דבר לידם. והם היו ממש בשוק אחרי שראו שהנהג הוא בעצם אישה ולא איזה פועל שרירי 😊

תהנו מהאוסף של התמונות מהאירוע ותהליך הכנה לאירוע. (הצילומים של הצגת תיאטרון המדיטק – תומר הלדשטיין.)

בשביל לראות יותר מייצגים לאירועים שיצרתי ומציורי תלת מימד שונים, אתם מוזמנים לבקר בגלריית ציורים לעסקים פה, ובגלריית ציורי תלת מימד פה.

בראיון אני מספרת מה גרם לי להתחיל לצייר על הפנים שלי בתקופת הסגר קורונה. בין הדמיות של יצרתי עד היום: לאלברט איינשטיין, גולדה מאיר, לאונרד כהן, בנימין נתניהו, אדוארד ידי מספריים, דוד בן-גוריון, וינסנט ואן גוך ואסף גרניט.

ניתן לקרוא את כל הריאיון בכתבה הזאת של ynet.

קרדיט לווידאו חברת ynet.

תודה לאנשי ynet החמודים ביותר מיכאלה חזני וירון שרון. תודה גם לראש חוצות וג’קי בכר על התמיכה.

הפקה נוספת התרחשה בביתי בזמן הסגר השלישי. הסגר הזה היה קשה ומדכא. האזנתי הרבה ללאונרד כהן והנה התוצאה! מה אתם אומרים, דומה? הפסקול המדהים: להקת Dusty Sands.

ציורי גוף ואשליה נוספים ניתן לראות בגלריית ציורים לעסקים.

יצרתי סרטון שמתעד אץ שלושת העבודות שלי בפסטיבל רחוב בבת ים ,שהופק על ידי קבוצת ראש חוצות – ג’קי בכר בסוף אוגוסט 2020.

העבודה הראשונה היא: מייצג שהוא בעצם חדר שמורכב משתי קירות ורצפה. בחדר זה יש חפצים שונים ורהיטים כמו: ספה, שידה ,עציץ גיטרה וכו’. על הקירות תלויים אלמנטים כמו: תמונות, קולב עם ג’קט ותיק. מה שהופך את החדר הזה למייצג מיוחד הוא ציור על הכל – גם על הקירות וגם על החפצים. הציור מתבצע בצורה כזו שהוא גורם לחפצים התלת ממדיים להפוך לחפצים דו ממדיים. בסופו של דבר אנשים שנכנסים למייצג יכלו לצלם סלפי יפה שנראה כאילו הם בתוך ציור.

בציור הרצפה הראשון ציירתי דמות לגו על גלשן ים. הציור מאוד צבעוני ושמח. אנשים יכלו לעמוד בנקודות שסימנתי ולהצטלם. בתמונה יוצא שהם עומדים ליד דמות לגו ענקית על גלשן.

ציור רצפה שני יצא גם מאוד צבעוני ושמח. הוא מתאים יותר לילדים בגודלו. בציור מצוירים שתי מזרוני ים מתנפחים. אחד מהם פלמינגו ורוד והשני גלידה בכל צבעי הקשת. הילדים התיישבו בנקודות המסומנות והצטלמו.

אירוע זה היה כמו לגימה של אוויר צח לפני תחילת הסגר השני. אפשר היה לראות איך אנשים נהנים מיצירות אומנות וממופיעים שונים ומגוונים שהיו באירוע.

ציורי אשליה נוספים שיצרתי לפסטיבלים אחרים ניתן לראות בגלריה ציורים לעסקים וגם בגלריה ציורי תלת-מימד .

הפקה שלמה התרחשה בביתי רגע לפני חג ראש השנה ,2020. בין רגע הבית שלי הפך לאולפן צילומים מקצועי ביותר. התפאורה נבנתה בקפדנות יתרה, כל פריט בתמונה נבחר ביסודיות והובא למקומו. בהקמת התפאורה השתתפו כל בני הבית ,בעיקר מקס פילנקו שסחב את כל הפריטים הכבדים ומיקם אותם. אין מה להגיד על הדוגמנית מאשה שהייתה גיבורה אמיתית והחזיקה מעמד כמעט 4 שעות בלי לזוז. ולבסוף יצא סרטון מלא צבע אם הפתעה קטנה בסוף. עריכת ווידאו – Max Pilenko, הפסקול המדהים: להקת Dusty Sands.

תמיד רציתי להפוך למישהו אחר 😊 קטע מתוך ניסיון לימודי שהיה אמור להיות הכנה לסרטון שהתבקשתי לעשות לפרויקט מסוים. יצא משהו מוצלח ושלם בפני עצמו וזכה לתגובות רבות .וגם במהלך העשייה הרגשתי שהמטמורפוזה בניסוי זה מאוד מוצלחת. נהניתי מאוד להפוך לג’קי בכר גם לכמה רגעים. הפסקול של המלחינה דיקלה בניאל.

פסטיבל הצבעים באילת, שאורגן על ידי חברת “ראש חוצות” בשיתוף עיריית אילת, היה הפסטיבל האחרון בו השתתפתי לפני תחילת “עידן הקורונה”. באירוע שבו יצרתי ארבע מיצגים צבעוניים נכחו המוני אנשים שטיילו בין מיצג למיצג מלאי סקרנות ונטולי מסכות. בנוסף למיצגים שלי היו בפסטיבל עוד המון אטרקציות ומשתתפים. בפסטיבל יצרתי ארבע מיצגים שונים מלאים בציורי אשליה שהפכו אובייקטים “אמיתיים” תלת-ממדים לדו-ממדים. ציירתי גם על דמויות אנושיות – גבר ואישה. ציורי גוף האלה הייתה חוויה בלתי נשכחת בפני עצמה.

אספר בקצרה על כל מייצג בנפרד. המייצג הראשון היה “חדר מוזיאון” שבו יצרתי אווירה של מוזיאון עתיק, שבו אחד התמונות (שבתוכה היה דוגמן שאליו ציירתי) קמה לתחייה והצטלמה אם המבקרים.

המייצג השני – ” החדר הוורוד” הוא חדר סוריאליסטי ומאוד טרנדי ומסוגנן כך בשביל להשתלב טוב באינסטגרם.

המיצג השלישי – “חוף הים” הוא המייצג האהוב אלי מפני שלדעתי הצליח יותר מהמיצגים האחרים. גם במייצג זה היית מודליסטית (דנה גולדסמן המדהימה) שציירתי אליה. יצרתי גם תלבושת מיוחדת שדנה התלבשה בה. השקעתי בתלבושת הזאת המון מאמץ, צבע וזמן.

והמייצג האחרון ששמו” קרקס” היה חדר שמדמה קרקס שבו היית במה ,ווילון אדום ועוד אביזרים שקיימים בקרקס. חשוב לציין שאת כל המייצגים האלו הכנתי במשך כמה חודשים בסטודיו שלי.

לסיכום, אני מאוד נהניתי בפסטיבל הצבעים גם כי הוא התקיים באחד הערים הכי יפות בישראל – אילת. הייתי בו עם כל משפחתי וגם בגלל שציירתי אל דמויות אנושיות באופן מאוד אינטנסיבי וזה ניסיון מאוד חשוב עבורי. אני מאוד מקווה לחזור לפסטיבלים מהסוג הזה בקרוב.

חוץ מהווידאו, תהנו גם מגלריית התמונות:

ציורי אשליה נוספים שיצרתי לפסטיבלים אחרים ניתן לראות בגלריית ציורים לעסקים.

אז מה בעצם הביא אותי לקחת מכחול ולהתחיל לצייר על הפנים שלי? זה שאלה שהרבה אנשים שואלים אותי. אנסה לענות כאן: הכל התחיל מהסגר שנכפה אלינו בגלל הקורונה, שמשתוללת עכשיו בעולם. לפני המגפה הזו הייתי מאוד עסוקה בפסטיבלים, אירועים תרבותיים למיניהם, תערוכות וציורי רצפה.

ואז הגיע הסגר. מצאתי את עצמי בבית אם משפחתי וכל הפרוייקטים נעצרו. אבל הצורך החזק שלי לקשקש על משהו ולהפוך אותו למשהו אחר לא נעלם והוא רק התגבר אם הזמן והעובדה שאני תקוע במקום אחד למשך זמן ממושך. אז ישבתי וחשבתי על מה עוד אני יכולה לקשקש? קירות? הקירות בבית שלי כבר עמוסים. רצפה? בעלי לא ייתן לי לצערי הרב…))) דפים וכנווסים? משום מה זה לא ממש עניין אותי תמיד.

ואז נזכרתי בחלום ילדות שהיה לי, להפוך למישהו אחר. להפוך למי שבא לי לדמויות שאני מעריצה ולהפך,וזה תחושה אדירה, וגם הבנתי שפנים בטור כנווס זה מאוד מאתגר ואני אוהבת אתגרים. חייבת להגיד שהעסק הזה לא היה כזה פשוט… בשביל לצייר על עצמך צריך:

א. גם להכיר חומרים חדשים לגמרי(ולמזלי הסתבר שיש לי שכנה בשם אנה ויסטריך שהיא מוכרת צבעים מאוד מיוחדים לכל מה שקשור בציורי גוף, והיא גם ציירת מוכשרת בעצמה.)

ב. צריך להיות מוכנים לזה שחלק מהשיערות והעור שלכם כבר לא יהיו כמו מקודם.

ג. אפשר להגיד שזה גם סוג של ציור אנמורפי שיוצר אשליה אופטית שגורמת למשל לאף הרזה שלי להפוך לאף גדול ושמן.

ולסיכום חייבת לציין שמאוד נהנתי מכל הדבר הזה שיצא לי לעשות לאחרונה ואני גם מתכוונת להמשיך ובגדול! תהינו מציור פנים-מטמורפוזה שלי של דוד בן-גוריון שהכנתי לכבוד יום העצמאות 2020:

בתחילת 2020 עשיתי עבודה בהפקת “חברת ראש חוצות וגק’י בכר” עבור חברת תיירות אשדוד. העבודה כללה :עיצוב שני ביתני סלפי לתערוכת התיירות הבינלאומית השנתית בשם IMTM 2020. תערוכה זו מתקיימת כל שנה והיא בין הגדולות בעולם. באחד הביתנים הייתה דוגמנית (דנה גולדסמן המדהימה!) שאותה הפכתי לחלק מהציור.

המשימה לא הייתה פשוטה. אני והצוות שלי יצרנו אשליה דו-ממדית בעזרת ציורי קיר, רצפה ורהיטים. היינו אמורים גם לבנות חלק מהתפאורה. בביתן זה הייתה גם דוגמנית שציירתי אליה בצורה כזו שהיא תראה חלק מהמיצג. חלק מאנשים בכלל לא שמו לב שמדובר על בן אדם חי. בשבילם זאת הייתה הפתעה לא נורמלית לגלות שהדמות המצוירת פתאום זזה ומזמינה אותם להצטלם לצידה.

נושא של הביתן הראשון היה חוף אשדוד. אנשים באו לביתן זה בשביל להצטלם עם הדוגמנית וברקע נראו סמלים של העיר ולוגו של חברת תיירות אשדוד. ביתן השני היה מדמה מסעדת ביסטרו אשדודית שבה נערכו מפגשים עסקיים בין אנשי חברת תיירות אשדוד ואורחיהם. שמחתי לראות שאנשים מאוד התרשמו מהביתנים והלקוח נשאר מאוד מרוצה.

(חלק מהצילומים: קרדיט לדנה גולצמן.)

ציור גוף נוסף שיצרתי לקליפ של להקת אבני החושן ניתן לראות בפוסט הזה.

כמה קישורים חיצוניים שמדברים על התערוכה:

בתחילת ינואר 2020 הוזמנתי בפעם השנייה להשתתף בתערוכת פופ-אפ TLV. בעבודתי, הפכתי חדר שלם לאשליה תלת ממדית. האשליה התבססה על הדמיה של הזמן ככלי מחקר של המציאות. זמן הוא הכלי אשר מגלה את האמת על אובייקטים ממשיים ודמיוניים. יצרתי חדר שהוא צילום בשחור לבן שהזמן הפך אותו לתמונת ספיה. (אפקט המדמה תמונה ישנה, בגוונים חומים.)

משפחות רבות שומרות תמונות משפחה ישנות. בתמונות האלה, סבאות וסבתאות צעירים מחייכים דרך הגוונים הדהויים של אפור, שחור וצהוב. בדרך כלל המפגש עם תמונות אלה עושה מצב רוח טוב לרובנו. לעומת זאת, כאשר אני רואה תמונות משפחה ישנות, אני מרגישה עצב רב. וזה בדיוק מה שהרגשתי כאשר קיבלתי חדר נטוש בתוך בניין מיועד להריסה כדי לעבוד על התערוכה שלי. בעברו זה היה בית חם למשפחות בני כמה דורות. הרגשתי את משב הנוסטלגיה והייתי חייבת להביע אותו בציור.

מוזיאון פופ-אפ TLV 2020 היה אירוע מאוד מיוחד עבורי. לצד העבודה המשמעותית הוא גרם לי הנאה רבה. הפרויקט פורסם והצטרפו אליו יותר ממאה אמנים מתחומים שונים שיצרו מאות ציורים ופסלים. ובתוך כל המהומה חגגה ופרחה היצירתיות. מאוד אהבתי את העבודות של דניאל פילוסוף, נועה אלון ושיר למדן. מקווה שהיוזמה של מוזיאוני פופ אפ, תתפתח ותמשיך גם בעתיד.

(הצילום האחרון: קרדיט למוזיאון פופ אפ תל אביב.)

ציור רצפה תלת מימד שלי שיצרתי למוזיאון פופ אפ 2019 ניתן לראות בפוסט הזה.